בימים אלו מתהדק המצור סביב הבונקר של יחיא סנוואר, והשאלה המרכזית שעולה היא מהו הצעד הנכון עבור מדינת ישראל: האם יש לחסל אותו, להביאו למשפט ראווה, או לאפשר את יציאתו לגלות כחלק מעסקה לשחרור חטופים ועתיד רצועת עזה.
השיקולים נגד חיסולו של סנוואר:
קיימת האפשרות ללכוד את סנוואר חי, ולכן חיסולו בבונקר במהלך הסתערות או הוצאתו להורג בתליה לאחר משפט אינם מומלצים. מאסר ומשפט ראווה עשויים להפוך אותו לדמות קדושה ולאגדה בקרב תומכי חמאס, ולעודד ניסיונות חטיפות לשחרורו. בנוסף, חיסולו של סנוואר לא בהכרח יפסיק את גל הטרור, ואיראן לא תחדל מתמיכתה בטרור.
השיקולים בעד חיסולו של סנוואר:
הדיון על חיסולו של סנוואר הוא לגיטימי, אך לא בהכרח יפתור את הבעיה. חיסולו עשוי להוביל לסבב לחימה נוסף בעזה ולבעיות חדשות, כפי שקרה במקרה של חסן נסראללה לאחר חיסול קודמו. ישראל צריכה לשקול האם חיסול סנוואר שווה את המחיר של עימות נוסף מול עזה, והאם עדיף לתקוף מטרות אחרות בתגובה לפיגועים.
דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עוביידה, הזהיר כי פגיעה בסנוואר תגרום לרעידת אדמה באזור ולפרק קטסטרופלי בהיסטוריה של ישראל, והוספתו לבנק המטרות של צה”ל היא מהלך שחייב להתבצע בחוכמה ובזהירות.
האם לחסל את סנוואר?
סנוואר הוביל את מבצע ההונאה הגדול בתולדות ישראל והפך למנהיג הטרור האכזרי ביותר בתולדותיה. לאחר מבצע שומר החומות, השב”כ דרש לחסלו, אך ההצעה נדחתה. יש הטוענים שחיסולו לא יפתור את בעיית הטרור, אלא יביא מישהו קיצוני יותר במקומו.
הצעות לפתרון:
חיסולו של סנוואר עשוי להוביל לסבב לחימה נוסף ולא יעצור את הטרור. חלופה אחרת היא להוציא את מנהיגי חמאס לגלות במסגרת עסקה לשחרור חטופים. אפשרות זו תמחיש את תבוסת חמאס ותיצור הרתעה אזורית, אך יש לה סדקים רבים.
לסיכום:
מדינת ישראל צריכה לשקול את כל האפשרויות, כולל האפשרות שסנוואר מוקף חטופים ישראליים חיים. כל פעולה צריכה להתבצע בחוכמה ובזהירות, תוך התחשבות בתוצאות העתידיות.
